נורית הירש

כבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב על מישהי ישראלית, או לפחות לא אמריקאית, מגלגלת רעיונות מכל מיני כיוונים, אבל השבוע עם שני חצאי הגמר שהיו השבוע, וגמר האירוויזיון שמחכה לנו היום, בעצם עשו את העבודה עבורי, או לפחות כיוונו אותי. מאז שאני זוכרת את עצמי אני צופה הדוקה באירוויזיון. כשלמדתי לבגרויות ב-1983 למדתי עם וידאו של האירוויזיון מאותה השנה: קראש על קרולה משבדיה, על המתופפות מדנמרק עם התופים המשושים שלהן ותלבושות פיטר פן, ועל הזמרת מספרד, אפילו שהיא הגיעה למקום האחרון. אז התחום נקבע, אבל על מי לכתוב?

עד שנולדתי, אי שם ב- 1965, האירוויזיון היה מעונב מאד. השיר הראשון שבישר על ניצוצות האירוויזיון במתקונתו הזוהרת, או לפחות הקצת יותר העדכנית, הושר לכבוד הולדתי, או לפחות זה מה שתמיד חשבתי. צרפתית זה לא ממש שפה שאני מדברת אבל בובה של קש בובה של משהו אחר נשמע כבר כמו משהו מהמאה, נו, הקודמת. אבל הפריצה המשמעותית יותר הייתה בכל זאת שנתיים אחר כך עם סנדי שואו, הרוזנת היחפה, ששרה את בובה על חוט. לא התעצלתי והלכתי לבדוק מה אני יכולה לגלות עוד על סנדי שואו. והאמת? אשה מרשימה. מחזיקה קריירה עד היום, הייתה הראשונה שחידשה שירים של לד זפלין בבריטניה, אבל איכשהו... לא מצאתי את מה שיגרום לי לכתוב עליה.

האינסטינקט השני שלי היה אניפריד לינגסטאד (פרידה מאבבא) כי בטוח יש סיבה שהתמונות שלה היו על הקירות של החדר שלי בכל התיכון, אבל במקביל החלטתי לנסות לבדוק מי הייתה הזמרת הראשונה שזכתה באירוויזיון. מהר מאד גיליתי שכבר באירוויזיון הראשון ב-1956 זכתה זמרת אבל היה עוד פרט טריווייה אחד שמשך לי את העין: האשה שלראשונה ניצחה על התזמורת של האירוויזיון. ופה היה בינגו כי, ככה במקרה, מצאתי מישהי שהיא לא רק קשורה לאירוויזיון, ולא רק שהיא הייתה ראשונה, היא אפילו ישראלית. וכמעט יחידה. על הוד מעלתה אניפריד לינסטאד אני עוד אכתוב, אבל היום אני רוצה לכתוב על נורית הירש.

והראל, שיהיה לך בהצלחה היום!



אז.. קצת עובדות יבשות על נורית הירש

נורית הירש (רוזנפלד) היא ילידת תל אביב, 1942. בוגרת תיכון עירוני א', האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין, השתלמות ב- UCLA בתחומי ההלחנה לסרטים ומוסיקה אלקטרונית, בניו יורק היא למדה קומפוזיציה, וניצוח היא למדה אצל לסלו רוט, הסבא של פיטר. את הקריירה המוסיקאלית החלה בצבא בלהקת גייסות השיריון ולאחר השחרור החלה להלחין.

עד היום היא הלחינה למעלה מאלף שירים ופזמונים. השיר הראשון שלה שהתפרסם היה "פרח הלילך" שהושר על ידי חוה אלברשטיין ב-1965. היא הלחינה נעימות ופזמונים לסרטים ומחזות זמר בארץ בינהם "השוטר אזולאי" ואת השיר "אח יא ראב יא ראב" מתוך המחזמר סלאח שבתי. בימים אלו היא ממשיכה להופיע עם שיריה ברחבי הארץ.

ההשפעות המוסיקאליות העיקריות עליה הגיעו מהבית: אבא שהיה זמר אופרה בוינה, וסבא שהיה חזן בבית הכנסת, בנוסף, היא מתחברת מאד גם למוסיקה ערבית. בבית רצו שהיא תלך לשחק בחוץ, עם החברים, אבל היא העדיפה ללכת להתאמן על הפסנתר של השכנים, במשך שעות, מידי יום ביומו.

ב-2001 היא קיבלה מטעם אקו"ם פרס על מפעל חיים. זה לא עצר אותה מלהמשיך ולכתוב.

לנורית הירש שני ילדים, שניהם עוסקים במוסיקה. דני רוזנפלד הוא איש ג'אז וביג בנד, ורותי רוזנפלד היא זמרת אופרה.

נורית הירש והאירוויזיון



בשנת 1973, כשישראל הצטרפה לראשונה לתחרות האירוויזיון, השיר שנבחר לייצג את ישראל היה "אי שם", והגיע למקום הרביעי. את המילים כתב אהוד מנור, את הלחן נורית הירש, ועל השירה הופקדה אילנית. מי שעלתה באותה השנה לנצח על תזמורת האירוויזיון הייתה נורית הירש. באותה השנה עלתה מנצחת נוספת לנצח על תזמורת האירוויזיון – מוניקה דומיניק משוודיה. עד היום ניצחו על תזמורת האירוויזיון רק שלוש מנצחות, ורק אחת מהן ניצחה עליה יותר מאשר פעם אחת. ב-1985 עלתה לנצח אניטה קר מטעם שוויץ, אבל לפניה עלתה נורית הירש לנצח פעם נוספת, שוב על שיר שהיא הלחינה, בשנת 1978, והשיר היה לא אחר מאשר א-ב-ני-בי.

הקשר לדת

נורית הירש גדלה על ברכי החזנות. לכבוד פסטיבל הזמר החסידי הראשון שנערך ב-1969 היא הלחינה מספר פסוקים לכלל שיר "עושה שלום במרומיו". כיום, השיר הוכנס כחלק מהתפילה עצמה בבתי כנסת ובקהילות יהודיות רבות בעולם.

אני לא קשורה במיוחד לדת, לרב להיפך. אבל בכל זאת, או אולי בגלל זה, יש לי שמחה קטנה בלב על זה שקיימת תפילה בדת היהודית שהולחנה על ידי אשה, למרות ש"קול באשה ערווה".

דיג דיג דוג



ב-1992, כשהבן הגדול שלי היה בן שנה, יצאה קסטת ילדים חדשה לשוק בשם דיג דיג דוג. היה אז טרנד כזה, שלא נגמר עד היום, של קסטות וידאו עם שירי ילדים. אני חושבת שעוזי חיטמן ז"ל התחיל את הטרנד הזה עם הסדרה "שירים קטנים". אבל דיג דיג דוג הייתה משהו אחר. משהו אחר כי היא הייתה הקסטה הראשונה שממש אבל ממש תפסה את הילד, הוא היה יכול לעמוד שעות מהופנט מולה ולהריץ אותה בלופ. היא הייתה המוטיווציה שלו ללמוד להפעיל וידאו בגיל שנה. על הקסטה הזו היו חתומות נורית הירש בלחן ועיבודים, ומיכל חזון במילים ותנועות. 2 קסטות ההמשך: דיג דיג דוג 2 ו-3 היו לא פחות טובות מהראשונה. עם השנים את יתר קסטות הילדים חילקתי. בכל זאת, אנחנו כבר בעידן ה-DVD, והילד הקטן שלי כבר גבוה ממני ביותר מראש. אבל כשבאתי לכתוב על נורית הירש בדקתי במגירה של שאריות הקסטות שהשארתי, רובן בעיקר מטעמים נוסטלגיים. מכל קסטות הילדים, זו היחידה שנשארה.


ולסיום, ליאל קולט בתני לי יד מתוך מחווה בקאמרי לנורית הירש